מילון מונחים פדגוגי

שימוש בבינה מלאכותית לתמיכה, עיצוב והעצמה של תהליכי הוראה, למידה והערכה—תוך התאמה ללומד, להקשר ולמטרות פדגוגיות.

מצב דינמי של כוחות פנימיים וחיצוניים המניעים את הלומד לפעולה, להתמודדות ולהתמדה—במקום ייחוס סטטי של “מוטיבציה”.

יכולת להבין, לנתח ולפעול בתוך מערכת של קשרים בין פריטי ידע, תוך ניווט לא-לינארי בין מושגים, מצבים והקשרים.

דיורמה היא מודל תלת-ממדי הממחיש סביבה או סיפור, עם דגש על פרטים ומחקר מעמיק.

שילוב אינטגרטיבי של ידע, מושגים ושיטות מתחומי דעת שונים לצורך הבנה מעמיקה או פתרון בעיה מורכבת.

יכולת ליישם ידע, מיומנויות או עקרונות שנרכשו בהקשר אחד, בהקשרים חדשים ושונים.

אירוע מוקדם של הצלחה נגישה ומהירה, המפחית חסימה, מחזק פיתוי ומייצר תנופה להתמדה בתהליך הלמידה.

הכוח שמחזיק אותנו בתוך הפעולה לאחר שהתחלנו — הצלחות קטנות, תחושת התקדמות ושליטה.

שיטת למידה בזוג או בקבוצה קטנה המבוססת על עימות דיאלוגי מתמשך בין לומדים, במטרה לבנות הבנה עמוקה דרך פירוש, שאלות ואתגור הדדי.

חוויה ראשונית בעלת עוצמה גבוהה של פיתוי, היוצרת חיבור משמעותי ומתמשך של הלומד לתחום, לפעילות או לזהות מסוימת.

עיקרון שלפיו יש לצמצם את משימת הפתיחה של כל פעולה ל-30 שניות בלבד, כדי לעקוף את הנאחס הראשוני.

כל גורם המעכב, מקשה או מאט את הכניסה לפעולה או את המשכה בתהליך למידה.

תהליך חשיבה שבו מסיקים עקרונות כלליים מתוך תצפיות, מקרים פרטיים או דוגמאות.

דפוס חשיבה המאפשר יצירה חופשית של רעיונות, ללא כפיפות מיידית לכללים, אילוצים או שיפוט ביקורתי.

יכולתו של הלומד לזהות פער או שיבוש בתפקודו, ולהתאים באופן יזום את תפיסותיו ופעולותיו כדי לחזור לפעולה אפקטיבית.

שיטת יצירה שבה סיפור נבנה מתוך אוסף סצנות, דימויים או רעיונות שאינם בהכרח מסודרים מראש ברצף, ומתחברים בהדרגה לרשת משמעות אחת.

לומד המנהל באופן יזום ומתמשך את תהליך הלמידה שלו—מזהה צורך, מציב מטרות, בוחר דרכי פעולה ומווסת את התקדמותו.

למידה המתפתחת דרך שיח בין לומדים שבו נבחנות עמדות שונות ונבנית הבנה משותפת.

גישה פדגוגית שבה הלומד יוצר תוצר פיזי כחלק מתהליך הלמידה עצמו, ולא רק צורך ומעבד מידע. מעבדה ללמידה יוצרת קיימת במכללת קיי בבאר שבע.

גישה פדגוגית שבה הלמידה מתרחשת דרך תכנון וביצוע של פרויקט מורכב, המכוון לפתרון בעיה או יצירת תוצר בעל משמעות.

תהליך למידה שבו הסביבה, התוכן או מסלול הפעולה מותאמים באופן דינמי למאפייני הלומד, מצבו והתקדמותו.

למידה שבה הידע החדש משתלב במבנה הידע הקיים של הלומד, מקבל עבורו משמעות אישית—והתוצר שלה הוא יכולת העברה של הידע והמיומנויות להקשרים חדשים.

למידה המתרחשת כאשר הלומד פועל כדי לענות על צורך ממשי, מורגש ורלוונטי עבורו—ולא רק כדי לעמוד בדרישה חיצונית.

שיטת למידה שבה הלומד עוסק, מנתח, יוצר ומיישם — במקום לקלוט באופן פסיבי.

סביבת למידה מרובת מסלולים שבה הלומד נע בין מצבי הכרעה דילמתיים, בוחר דרכי פעולה, ומתמודד עם השלכותיהן כחלק מתהליך למידה מתמשך.

מערכת מדידה ומשוב המאפשרת להעריך באופן מתמשך את תפקודו כחבר צוות תוך השוואה להערכתו את תפקוד חבריו (לעיניו בלבד), על בסיס פרמטרים כמותיים ואיכותיים, לצורך שיפור עבודה שיתופית.

מכלול יכולות בין-אישיות, תוך-אישיות והתנהגותיות המאפשרות תפקוד אפקטיבי במצבים מורכבים, דינמיים ושיתופיים.

מערכת הבנויה כרצף מורכב של פעולות פשוטות, שבה כל שלב מפעיל את הבא אחריו, לצורך ביצוע משימה אחת—לרוב באופן לא יעיל אך מעורר חשיבה.

רצף השלבים שמרכיבים פעולה שלמה — כל שלב בעל רמת פיתוי, נאחס והתמדה משלו.

ייצוג גרפי של מושגים והקשרים ביניהם, שבו הידע מאורגן כרשת של צמתים (מושגים) וקישורים (יחסים בעלי משמעות).

טכנולוגיה ושיטת עיצוב למידה המשלבות שכבות מידע דיגיטליות על גבי העולם הפיזי בזמן אמת.

היכולת להפעיל אנרגיה מווסתת המאפשרת ללומד לפעול ולהתמיד במשימה למרות מקדם נאחס גבוה.

מדד אינטגרטיבי המעריך את רמת החסימה הנתפסת לפעולה ברגע נתון, על בסיס חיכוך, עומס קוגניטיבי, סיכון רגשי, פיתויי חלופה, תגמול מיידי וזהות/מסוגלות.

השלב במסלול פעולה שבו הנאחס גבוה מדי ושובר את המערכת כולה — גם אם שאר השלבים תקינים.

מצב שבו הלומד לא יודע בדיוק מה לעשות בשלב הבא — מקור נפוץ של נאחס.

מערך למידה או אוסף משאבים שאינו שלם או סגור מראש, אלא דורש מהלומד להשלים, לפרש ולעצב אותו כחלק מתהליך הלמידה.

פעולה פדגוגית המערערת תבנית חשיבה קיימת של הלומד, יוצרת פער או אי־נוחות קוגניטיבית, ומניעה תהליך של בחינה מחדש והבניה של הבנה חדשה.

תיאוריה ומעשה של הוראה ולמידה — כולל שיטות, עקרונות ומטרות חינוכיות.

תמיכה זמנית ומדורגת הניתנת ללומד במהלך פעולה, במטרה לאפשר ביצוע והבנה ברמה שמעבר ליכולתו הנוכחית—תוך הסרה הדרגתית של התמיכה עם התקדמותו.

עיקרון פדגוגי הגורס כי יש ליצור מגוון רחב של נקודות כניסה (“פתיונות”) ללמידה, כדי להגדיל את הסיכוי של כל לומד למצוא חיבור לפעולה.

גישה לטיפול בנאחס שמחפשת שינוי מובנה בתהליך (ביטול שלב, פישוט, אוטומציה) ולא הכרחת עצמנו.

גישה תאורטית שלפיה ידע אינו מועבר ללומד אלא נבנה על ידו באופן פעיל, מתוך אינטראקציה עם העולם ועם אחרים.

זיקה מהותית בין התוכן לבין מנגנון הפעולה עצמו, כך שהתוכן קובע את תוצאות הפעולה ולא רק מלווה אותה.

מערכת תומכת החלטה ללמידה מבוססת דילמות, המאפשרת ללומד לנתח דרכי פעולה אפשריות על פי קריטריונים, להשוות ביניהן ולקבל החלטה מושכלת.

דפוס חשיבה מקובע המגביל את יכולת הלומד לראות אפשרויות, לפרש מידע חדש או לשנות עמדה.