מודל הכיול העצמי במצבי שיבוש

מודל הכיול העצמי במצבי שיבוש (Disruption-Based Self Calibration Model) מציע מסגרת פדגוגית והערכה חלופית, המתמקדת ביכולת הלומד להעריך באופן מדויק ודינמי את רמת מיומנותו בתנאים מורכבים. בניגוד לגישות מסורתיות הרואות במיומנות מצב יציב הניתן למדידה באמצעות ביצוע במבחן, המודל מתבסס על ההנחה כי מיומנות היא תהליך מתמשך, תלוי הקשר, וכי הערכה תקפה של יכולת מתרחשת דווקא במצבים המאופיינים באי־ודאות, עומס, קונפליקט או כישלון — כלומר, במצבי שיבוש. במרכז המודל עומדת מטא־מיומנות של כיול עצמי: היכולת לזהות פערים בין תפיסה עצמית לביצוע בפועל, לעדכן הערכות תוך כדי פעולה, ולהתאים אסטרטגיות בהתאם להתפתחויות. המודל מגדיר את תהליך הלמידה וההערכה כרצף מחזורי הכולל טריגר מערער, תגובה התנהגותית, כיול פנימי והתאמה מחודשת. הערכת הלומד אינה מתמקדת בתוצאה הסופית בלבד, אלא בתהליך: איכות קבלת ההחלטות, גמישות מחשבתית, מודעות לאי־ודאות, ויסות רגשי, ויכולת למידה מתוך כישלון. רכיב מרכזי נוסף הוא דו"ח רפלקטיבי המנותח באמצעי NLP לזיהוי עומק חשיבה ומודעות לפערים. המודל מאפשר זיהוי פוטנציאל גם בקרב לומדים שאינם עומדים במדדים פורמליים מקובלים, בכך שהוא מתמקד ביכולת ההתפתחות (adaptive capacity) ולא רק ברמת הידע הנוכחית.

• כיול עצמי כמטא-מיומנות מרכזית
• הערכה בתנאי אי-ודאות, עומס וקונפליקט
• סביבות סימולציה נרטיביות לתרגול
• ניתוח דו"ח רפלקטיבי באמצעי NLP
• זיהוי פוטנציאל מעבר למדדים פורמליים
• מחזור למידה: טריגר ← כיול ← התאמה